<h1>סימני התרומה לסימן צ"ג</h1>
<h2>דף סג:</h2>
והזרתם את בני ישראל מטומאתם מכאן א"ר יאשיה אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסתן וכמה אמר רבא עונה או יום או לילה. היתה למודה לראות עם הנץ החמה ר' יהודה אומר כל היום שלה מותרת לשמש כל היום ואסור' לשמש כל הלילה שלפני אותו הנץ והתני' ר' יהודה אומר כל הלילה שלה בהיתר ואסורה ביום שאחר הנץ לא קשיא הא דרגילה למחזי בתחלת יממא הא דרגילה למחזי בסוף ליליא תני חדא ר"י אוסר לפני ווסת ומתיר לאחר ווסת ותניא אידך ר"י מתיר לפני ווסת ואוסר לאחר ווסת לא קשיא הא דרגילה למיחזי בתחלת יממא הא דרגילה למיחזי בסוף ליליא. היתה למודה להיות רואה מיום כ' ליום עשרים בשש שעות לאמצע היום הגיע יום עשרים אסורה לשמש מתחלת היום עד שש שעות דברי ר"י ור' יוסי מתיר עברו שש שעות ולא ראתה אסורה לשמש עד אותו היום דברי ר"י ור"י מתיר אמר רבא הלכה כר"י. הילכך אשה הרגילה לראות ביום קבוע כמו מחדש לחדש או זמן אחר אם רגילה לראות בתחלת הלילה או באמצעית' או בסופה אסורה לשמש כל הלילה אולי תראה ומותרת לשמש כל היום שלפניה אפי' בסופו וכל היום שלאחריה אפי' בתחלתו וכן אם רגילה לראות ביום אפי' בתחלתו או אפי' בסופו מותרת לשמש בלילה שלפניה אע"פ שסמוכה ממש לוסת בשעה אחת או רגילה לראות בסוף היום מותרת לשמש אפי' בתחלת הלילה שאחריה אבל כל היום אסור לשמש מתחלה ועד סוף והא דאמרינן פ' הדר עם הנכרי היוצא לדרך חייב לפקוד את אשתו אמר רבא לא נצרכא אלא סמוך לוסתה, לא להתיר את התשמיש קאמר כדפי' רש"י מ"כ דהא מן התורה אסור מדכתיב והזרתם את בני ישראל אלא לדבר אלי' דברי רצוי ופיוסין קאמר ולא חיישינן שמא יבא עליה. [התרומה סימנים צ"ב—צ"ג]. דין אשה שרגילה לראות בשעה ביום קבוע ויש לה וסת כשיבא אותו יום (צריכה) [צריך] לפרוש ממנה עונה או יום או לילה כיצד רגילה לראות בו אפילו בסוף אסור לבא עליה אפילו מתחלת הלילה שאחר כן וכל שכן בלילה שלפניו וכן אם רגילה לראות בתחילתו אסורה כל היום ולא יותר וכן הדין אם רגילה לראות בלילות ואפילו אם רוצה לצאת לדרך צריך לפרוש ממנה סמוך לוסתה אך מותר לפקדה בדברי רצוי ופיוסין.
